להיות קרוב לעצמך, לנהל משאבים פיזיים ומנטליים ביעילות

להיות קרוב לעצמך, לנהל משאבים פיזיים ומנטליים ביעילות
היות האדם קרוב אצל עצמו, נותן בידיו אפשרות פשוטה אך נדירה: לחיות את מי שהוא באמת. את מי שהוא יכול להיות, את מי שהוא רוצה להיות. כשאנחנו חיים קרוב לעצמנו, סביר יותר כי נצליח לחיות בצורה מלאה, מספקת, מגוונת, פעילה, בהירה וכי נעשה שימוש יעיל ומושכל במשאבים העומדים לרשותנו.

משאבים פיזיים
בראש ובראשונה, קיומם ופעילותם של חמשת החושים – זהו בסיס להתנהלותנו שלרוב מתקבל כמובן מאליו, ומן הראוי להפנות אליו תשומת לב.
ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח – החושים שלנו מאפשרים לנו ערוצי תקשורת עם הסובב אותנו וגם עם עצמנו.
עוצמתם וייחודם של החושים כפי שהם מתבטאים אצל כל אחד מאיתנו (למשל, שמיעה אבסולוטית, חוש ריח מפותח, חך רגיש, ראייה חדה במיוחד, אהבת המגע), באים לידי ביטוי בבחירות שאנו עושים בחיינו ובהליכה אחר נטיות ליבנו הקשורות אליהם ונובעות מהם.
משאבים פיזיים חשובים נוספים: יציבה, כוח, קואורדינציה, טווח תנועה, גמישות, סיבולת לב ריאה, סיבולת שריר. הייתי מכנה אותם "דלקים" מסוגים שונים בהם אנו עושים שימוש בעת פעילות גופנית. מאגרי הדלקים הללו (סוגם, כמותם, ריכוזם), משפיעים על האופן שבו אנו מפעילים את עצמנו.

משאבים קוגניטיביים
כשאנו מונים משאבים אלה, ההתייחסות היא ליכולות מנטליות הקשורות בפן השכלי/קוגניטיבי: איסוף ושליפה של מידע, יכולת אינטגרציה, כושר ניתוח אנליטי, יצירתיות, מוטיבציה, אמביציה, כוח התמדה. כל אלה ועוד אף הם "דלקים" המניעים את פעילותנו המחשבתית ומשפיעים על יכולתנו להתמודד עם אתגרים, לתת מענה לסוגיות, לפתור בעיות, להיחלץ ממשברים ולנתב את דרכנו באופן יעיל אל עבר היעד בו אנו חפצים – בכל מישורי החיים.

משאבים רגשיים
משאבים אלה דומים לצבעי אקוורל עדינים. הם "צובעים" את האופן שבו אנו מנהלים את משאבינו הגופניים והקוגניטיביים בגוון נוסף המעניק נטייה, כיוון.
באם מדובר בכיוון חיובי: אלה הם משאבי אופטימיות, ראיית הטוב, חמלה, רצון לעזור, אמפתיה, שלווה פנימית, שביעות רצון, ושוויון נפש.
אולם, קיימים גם גוונים ה"צובעים" את פעילותנו בגוון הפוך, שלילי: פסימיות, דכדוך, ייאוש, כעס, קנאה, אדישות, עצלות, פחד, חרדה, הזדהות.

השאיפה: התנהלות "חסכונית" ויעילה
משמעותה: השקעת משאבים מושכלת ומודעת, בתחומים ובנושאים נבחרים על-ידי האדם עצמו. כך, למשל, לא סביר ולא "יעיל" שאדם שחסר את היכולת לראות (עיוור) – יעסוק בצילום. הדוגמה הזו אולי פשטנית, אך יש בה כדי להבהיר את הבחירה המושכלת שצריכה לנבוע מתוך עוצמות, כוחות ויכולות.
ובאותה נשימה אומר: ידוע לי על עיוורים העוסקים בצילום, בבחינת התגברות על מכשול הראייה שנלקחה ומתן מקום להיבט רוחני/לא גשמי של מעשה הצילום, נעלה יותר מן המראה הפיזי הנשקף מעדשת המצלמה.
איני, חלילה, מייתרת בחירות שכאלה. יש בהן כדי להפעיל מאגרים עלומים של משאבי גוף ונפש לכדי תוצאות מפעימות ומעוררות השראה. אך לשם הדיון והבהרת המסר – נשאירן כיוצאות מן הכלל.

שימוש נכון ב"משאבים חיוביים" / מניעת שימוש ב"משאבים שליליים"
משאבינו החיוביים צריכים להיות מנותבים בתבונה, כך שלשריפת ה"דלק" תהיה תוצאה ראויה ורצויה – הצלחה, הישג, שיפור מצבים, תנועה בכיוון רצוי. כל אלה "מצדיקים" שימוש במשאבים חיוביים.
באופן הפוך, חשוב לנסות להימנע משימוש ב"דלקים" שליליים דוגמת כעס, עצב, ייאוש, חרדה והזדהות. אלה יוצרים "בזבוז" משאבים שכן הם מניעים פעולות שליליות העוצרות או מקשות על קיומה של פעילות חיובית ומקדמת.

דגש חשוב: שימוש במשאבים חיוביים אינו מקטין את מאגריהם אלא להיפך, מעודד את הגדלתם והעמקתם. כך למשל, אדם אופטימי המגיע למצב של שביעות רצון או הישג מעורר תקווה ושמחה – יישאר אופטימי ואף יעמיק תחושה זו. הוא הדבר באשר לאדם שמעניק מעצמו, וחווה את חדוות הנתינה המגדילה את רצונו להמשיך לתת וכך הלאה.
באופן דומה, התנהלות באמצעות משאבים שליליים תגדיל את נוכחותם ותעצים את השפעתם המדכאת, החוסמת והעוצרת.

התנהלות "נקייה" – יצירת ניקיון מ"מניירות" (דפוסים) גופניות ומנטליות נרכשות.
שאיפה זו, עוסקת בדפוסים שהתווספו להתנהגותנו – בין אם גופניים ובין אם מנטליים – ואשר הפרידה מהם תאפשר לנו להפנות את משאבינו לליבת הווייתנו.
בהיבט הפיזי: הליכה שאינה טבעית, החזקה חריגה של הגו (זקיפות יתר, שמיטת כתפיים), מנח מכוון של כפות רגליים (קיצוני כלפי חוץ או כלפי פנים), מרחק הידיים מהגוף בעת הליכה/עמידה ועוד.
בהיבט המנטלי: תבניות מחשבתיות שאומצו ושאינן בהכרח רלוונטיות, היקשים קיצוניים / נחרצים (אם…אז…), ביטוי מילולי תוך שימוש במילים / צורת הגייה / טון דיבור – שאינם טבעיים, כדי לשוות לדברים נימה כלשהי.

ניקוי ההתנהלות מן ה"תוספות" הללו, שבדרך כלל "נסחפות" אל הגוף ואל המיינד מסיבות שונות ונשארות נוכחות גם לאחר שאיבדו מטעמן (ועם הזמן אולי אף יצרו פגיעות מסוימת) – יש בו כדי להביא להתייעלות בשימוש במשאבים העומדים לרשותנו.

עבודה יעילה עם הגוף – צוהר לעבודה יעילה עם המיינד
Mind your Body. Body your Mind
ראייה חדה, יכולת אבחנה והבנה של מצבים, יכולת חשיבה וניתוח, פיתוח עוצמות מנטליות דוגמת אופטימיות, נכונות לתת, חמלה, שוויון נפש – אלה הם הערכים המוספים המיידיים של עבודה יעילה עם הגוף.
התרגול הפיזי הינו בעל השפעה אוטונומית וישירה – כימית, הורמונלית – על המצב המנטלי. ריאקציה כימית המתרחשת בגופנו משפיעה על תחושותינו ותובנותינו.
היוגה עושה שימוש במידע חשוב זה, תוך שהיא "מנגישה" באמצעות תנוחות שונות – אזורים שונים של הגוף. כך, למשל, תנוחות הכרוכות בפתיחה של בית החזה – בין אם כלפי מעלה, בתנוחה צידית או בפיתול – יש בהן כדי לאותת לגוף ולנפש: עכשיו אפשר לנשום לעומק, להוריד עומס, מתחים, להירגע.
הכוונת תשומת הלב לאיבר, פלג גוף, מערכת פיזיולוגית – מביאה להפעלתם בצורה ממוקדת, מודעת ולרוב גם נכונה ויעילה.
באופן דומה ניתן להבחין באמצעות התרגול הפיזי ב"אותות" המהווים שלטי אזהרה בדבר הזנחה, עצלות, חולשה, כניעה – ביטויי פיזיים המחוברים, משפיעים ומעידים ישירות על מצב מנטלי.
מתוך כך, מתברר במלוא עוצמתו הקשר שבין העבודה הפיזית לבין המצב המנטלי והעבודה שצריכה להיעשות במישור זה.
במקרים רבים יתרחש סוג של "גילוי" שמהותו פיזית אך מקורו מנטלי. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בתגובה פיזית (מעצור בתנועה, כיווץ חזק של שריר, קושי בנשימה), או בהצפה רגשית שלא תמיד ברור ברגע הראשון מקורה. מהלך העבודה המשותפת שהיא פיזית בעיקרה, יש בו כדי לחשוף את השורש המנטלי של הקושי – ואת הדרך האפשרית להתמודדות עימו.
איך מתחילים? צעד אחר צעד. תרגול ועבודה מונחית ונתמכת על-ידי אדם מתאים, עשויים לפתוח את אותו צוהר פנימה, בעיקר אם נגיע נקיים, פתוחים וסבלניים, קודם כל כלפי עצמנו.

נמסטה לכם
עד הפעם הבאה
לימור מילוסלבסקי
yogamind